את הגגוע המרחק
מילים שלא אמרנו אז
אולי עכשיו יגיעו זמן
אולי ישקיח את הכל
מתוך השבר שוב לגדול
וענפים שוב לעצמי אחר
עד כמו השמש בים
צוללת בעולם מן המצולות
עד כל העצב בעולם
יכולנו רק עוד פעם שוב להיות ולפקות
עד כמו הרוח כמו החול כמו החוף
רק הזמן עוזל אחות
ורק לשתינו יצטרך עוד לחכות
נופלת קרן עור
מתוך החושך השחור למצוא פינה לחזור הביתה שם
אני מוגנת ושלמה כמו מילים ומנגינה ונחמה
אם את שומעת את, את כמו השמש שבים
צוללת בעולם מן המצולות עד כל העצב בעולם
ואם יכולנו רק עוד פעם שוב להיות ולפקות
עד כמו הרוח כמו החול כמו החוף רק הזמן
עוזל אחות ורק לשתינו יצטרך עוד לחכות
