נחות,
צריכה לנחות,
להתאפס אלי החיים שלך להתחיל לסחוט,
את עמוק בקרקעית,
ואין מציל ואין מנוף,
ואין מצוף ואין פונוף,
פחות,
חייבת לישן,
פחות,
גם ככה זה חנוך לך,
להיות בעיר הזאת,
וזה פאקינגן חיות,
ואת בכלוב של הריות,
עד שמישהו מגיע,
לפזר אף כעטפיות,
ואת נושכת,
ואת הופכת,
לידה יפה,
שמחורה למילים יפות,
אבל לא מתרגשת
מהעניבות וחליפות,
יש לך לב גדול שמחוסש חבות שקופות,
מוכרת נעליים ברגליים יחפות, פחות.
ילדה של אנשים גדולים,
מתכנסת בעצמך כשמדברים על אלוהים,
ואת בעד המכשולים, אבל קשה לך להשלים,
את האוף שלא דורס בעולם של שואלים,
אני מקווה שהם זוכרים שהתחות קטנה של מישהו,
שהיו תקופות רעות,
שהסתובב תמיד עם טישו,
שלא תהיית כל כך גבוה,
שנפלת להליב,
שהצלחת ובגדול,
שהוכחת שהם טועים,
ואת רודפת,
ואת הופכת.
לילדה יפה,
שמחורה למילים יפות,
אבל לא מתרגשת
מהעניבות וחליפות,
יש לך לב גדול שמחוסש חבות שקופות,
מוכרת נעליים ברגליים יחפות,
אבל לא מתרגשת
מהעניבות וחליפות,
יש לך פה שם סוג אליסטומפיה,
ובחיים אף אחד לא עושה לך נכון, תכון.