תגידי לי כדאי לי להביא ילדים?
כדאי לי ללבוש תמדים?
דוקטור,
תגידי לי מתי החיים הכל כך קלים שלי נהיו כל כך כבדים?
אחד עבר לטיילנד ברפורמה,
שתיים בקורונה,
שלוש עודי הוא טיילנד עכשיו.
ההוא כמו תקליט שבור, ממלמל במרמור,
המצב, המצב, המצב, המצב.
רק אני קניתי שישייה,
אוזניות מצית ומטריה,
יש לי חצי שיר בראש.
אין לי תוכנית מגירה.
אחת לכמה זמר,
אני רואה מפרס לבן,
מציץ מבד לענן,
אפוא.
רוח שערה,
לוחשת אין לך ברירה,
עתתי דבר עד שתלמד לזכות.
יד אחת ספר,
יד אחת שטגן,
יד אחת הגה,
יד אחת וואטסאפ,
עדיין כאן,
יורא לכל הכיוונים.
יד אחת שייסר,
יד אחת סלקל,
יד אחת נילה,
יד אחת דווקא,
עם יד על הלב.
אני עדיין מאמין.
אני עדיין מאמין.
אני עדיין מאמין.
שני שכנים קנו אקדח, השלטים של אילוס התקלפו.
שמעתי תקליאים שורקים מהמטווח,
לאן הברווזים עפים כשהאגם כפו.
פתחו פוסט נפשקה אפור, על הגר קום על הגר,
כאילו לא קרה כלום, במחלקת הדגים נסחפו בגל אחור.
שחרו עם הזרם, נפלו ברשת, עלו על הגריל ונסרפו.
פריירים שהתחלפו,
עולים עמדה במקום מהבטחים שהתאיפו.
חיילים מחזור אישון,
משתה לחיים קונטיינר פטל,
לחיי תחושת הניצחון.
אחת לכמה זמן,
אני רואה מפרס לבן, מציץ מבעד לענן אפור.
רוח זהרה,
צועקת אין לך בוירה,
אתה תתבא עד שתלמד לסחוט.
יד אחת ספר,
יד אחת שתגן,
יד אחת רגע,
יד אחת וואטסאפ,
עדיין קל,
יורד לכל הכיוונים.
יד אחת שייסר,
יד אחת סלקל,
יד אחת מילא,
יד אחת דווקא,
עם יד על הלב,
אני עדיין מאמין.
אני עדיין מאמין.
תגיד לי מי לא יספר עכשיו את הסיפור הזה בעל פה?
הסיפור על עם הנצח,
על הטבח,
על טלנה,
על המזח,
על תרבות הבצע,
עגל הזהב,
הפצע,
פתוח.
מי לא יספר את הסיפור על המכלל והגבורה,
השואל והדבורה,
מלילת התקומה והשואה,
המשל על מחירי טיסת אלעל והעין העקומה.
מי לא יפרר את הסיפור על מסע קומתה,
על השחיתה,
ארון עטוף בדגל המדינה,
על גל שירים של אבל וקריאות,
שמה,
סבתא,
הייתה דור ראשון,
עכשיו גם הילדה,
שתמלא לי את הסיפור על השבת,
על מלחמת הדת ועל שמחת התורה ועל שנאת החינם,
על הילד שאף פעם לא קרה בין השורות של הוראות שנכתבו בדם.
יד
אחת ספר,
יד אחת שתקן,
יד אחת הגל,
יד אחת וואטסאפ,
עדיין קל,
יורא לכל הדיוונים.
יד אחת שייסר,
יד אחת סלקה,
יד אחת הגל,
יד אחת רמבה,
עם יד על הלב,
אני עדיין מאמין.
אני עדיין מאמין.