אה, וואו, וואו, וואו.
סמה, סמה, אין פחדים הולכת לשמה.
בהשוואה לכל הדרמה,
המילים שלי סבבה,
מחפשת את האיזון שהוא בדיוק בדיוק שם.
בין הנשיפה שלי לשאיפה של העולם,
וזה פף פף פסף,
פעם לא נגמר.
סמה, סטרס על עד ורושם את העבר.
קשה איתך, כן זה לא קל.
שאלות של חומה מול מגדל.
יש לי אי הבנה לגבי המושג הורל.
הרצון להיות לבד קצת מוריד את המורל.
זוגיות כמו שבת בודד מאוד.
עוד לא מצאתי את עצמי בתוך עולם כזה גדול,
וכבר בונים עולם קטן בתוך קופסת סבועה בתכלת.
כל כך הרבה לחשוב שאני פשוט מבולבלת.
נמאס לי לרחם על עצמי?
נמאס לי לרחם על עצמי?
יו, יו, כמה שנמאס לי לרחם על עצמי?
פאק, נמאס לי לרחם על עצמי?
נמאס לי לרחם על עצמי?
נמאס לי לרחם על עצמי?
יו, יו, כמה שנמאס לי לרחם על עצמי?
פאק,
נמאס לי לרחם על עצמי?
נמאס לי לרחם על עצמי?
נמאס לי לרחם על עצמי?
לפגות בעצמי?
לשולט עצמי?
כמה שנמאס לי לפחד על עצמי?
לראות את עצמי?
לכוף בתוכי על העבר ולנטור על שפגעו בעצמי?
אכלו לי, שתו לי, לקחו לי, נגעו לי.
אין חיים בלי, כאב אין כאב בלי.
חיים בתוכו, הגדל מתוכו, אין שום בתוכי.
כי נמאס לי, נמאס לי לרחם על עצמי.
ואבא שלי,
גידלת אותי,
אהבת אותי,
סיבכת אותי,
בלבלת אותי.
עכשיו אני גדולה, אני רואה את עצמי, גם מבחוץ.
אני יודעת שהכל היה צריך לקרות ואין לאן לרוץ.
אבל עדיין קשה לי לשחרר את הכאב.
כי מי שלא יכול לבוא לומר זה מי שכותב.
ושנים שלא דיברתי איתך, אהבתי אותך כמו שצריך.
ועכשיו הכל צף, אני חייבת להרגיש.
אולי לא הכל צריך להיות כזה כבש.
אולי זאת אופציה שפשוט נרגיש בלי לפחד.
אני רוצה אותך, לא רוצה אף אחד אחר.
מבקש מאלוהים כל יום כוחות לא לבטר.
אולי לא הכל צריך להיות כזה כבש.
אולי זאת אופציה שפשוט נרגיש בלי לפחד.
אני רוצה אותך, לא רוצה אף אחד אחר.
מבקש מאלוהים כל יום כוחות לא לבטר.