כמו ילד שעומד מצדו האחד של הנחל
אני מת לעבור, אני מת לקפוץ, אני מת מפחד
ומה יש בצד השני, אולי שם אני אמצא את הנחל
תעולה,
יש שם את גבר על הדחף,
אולי שם נוכל לחיות ביחד
לא מנסה מבטר מראש, מעדיף מוכר
גם אם הוא לא טוב מול אותו מקום,
עם אותם קרבות,
אני במבוך של המחשבות
נו לחיות אלו כל ההשלכות,
כי בצד שלי לא צריך כוחות ושלי הזלו אז אותי,
אז בואו,
לא קופץ לך בדשבו
לא ממרסדת
בקרב תקום,
כי
יש לך עוד חיים
אל תפחד להתמודד עם השדים
באת ודחפת אותי,
אבל אני לא מוכן,
אני לא מתאים,
אני לא מסוגל,
אני לא קשיר,
זה לא כישרון וזה חר עשיר
הפחד מטביע נפשי,
אני לא מעסוק של הצד השני וגם אם מצליח לחצות,
הסתכל לאחור איך שרפתי את כל השנים
ילד עמד מצדו האחד של הנחל,
חלפו השנים,
הילד קפא,
איתו גם הפחד
עכשיו הוא תקוע במים,
הגוף לקדים,
המבט לאחור,
ילד תמשיך,
אל תחזור,
ילד תחתור
כשהילד משתלט מציפים על אתה שביתה,
הקול שלי חזק אומר, אל תעצור, אל תבטא על מי שאתה
לחיי ששקט באוקיינוס של זרחות,
כשאני איתך זה כמו אלף חרבות,
הצלקות שלך הן בדי חלקים הכי יופים בפרק,
אל תפחד אני איתך
תפחד אני איתך,
יפסדת בקרב,
תקום,
כי יש לך עוד חיים,
אל תפחד להתמודד עם השנים
מפחד מהקרבות,
כל נשימה היא אלף חרבות וכל שבי חזק אומר
מאובד כבר לא יכול לתכון הוא לא יכול לתקון
וכל שבי חזק אומר מאובד כבר לא יכול לתקון
זה הכוסף.
מיימש אותו!
כמו אלה שעמדים בצדו האחד של הנחל.
טוב.