ארוכים הלילות
מיום שעזבת
האוויר
כמו הסתיו כל כך אפור
ובלב זיכרונות
מן הסתם כבר שכחת ותפילה,
תפילה קנה שתחזור
ים של דמעות
בשתי עיניי
תיזורק שוב עליי קול לי
שובר את הדממה
תשמע,
את תשמע
מה שומע הוא חדרי
מיום
שעזבת השעון
שעל הקיר ליבו נדע
הוא בודד
בפינה הכיסא שאהבת בלעדיך העולם
קור מיותר
קור מיותר
ים של דמעות בשתי עיניי
תשמע, תשמע, תשמע