תודה רבהקצת קשה לי לספר לך שזו תקופה שלא תחזורכי ההורים לא מדברים שלוש שניםהגירושים הפרו אותנו להיות קשיםמי בא את חם, הלב רק התקררבבקשה אל תתבגרי מהרובסופת תלמדי לקבלכשהמחשבות שורפות יותר מבחינותכשתרציבי לא יקשיבו לךתזכרי שיש לך אותךשוב בלילה תכתבי על סנטרשירים עשר על איך לא לבטרכשתרגישי שהם לא איתךתזכרי שיש לך אותךאז איפה?אני רוצה להתנחם בזרותירק תנותי היפותתקשיבי לילא יקרה לך שום דבראם תדעי כמה שפחות שההוריםלא מדברים שלוש שניםהגירושים הפרו אותנו להיות קשיםמי בא את חם, הלב רק התקררבבקשה אל תתבגרי מהרובסופת...תלמדי לקבלשאבח שבתסופות יותר ויותרכשתרציבי לא יקשיבו לךתזכרי שיש לך אותךשוב בלילה תכתבי על סנטרשירים עשר על איך לא לבטרכשתרגישי שהם לא איתךתזכרי שיש לך אותךמבטח micronכשרוחות זרועות תלמדי למטןכשכולם עצובים תלמדי ללחםכשנער בקירות תלמדי לחפש ובסוףתלמדי לקבלאז תגידי לי איפה אתתודה רבה
