הבית שקט, האוויר נושב דרך החלון, החדרים מוארים, הידיעה שגם מקום שאינני נוכח בו אינו חשוך, מרחיבה את המחשבה.
האור ברובו אינו קטנוני, פעולת המכשירים נשמעת היטב, יש בה נאמנות עד שבה התקלה ומשביטה את העסק כולו.
הבית קטן, מרביתו מנהגים ותיקים של מהלכים קצרים בשני חדרים.
ויתרתי על חפצים נוספים מן הפרוסדור ומן החדר המרכזי.
כעת מה שהתרוקן הוא הזמנה לתנועה שבנפש.
ארבע להבות נר, דולקות זער ענפין של חמימות.
היד יורד מן הקומה הרביעית האחרונה.
הבית אינו מהלך מוצלח של איתום, הוא מלא הקשבה למעברים, לפתחים ולסדקים.
קשה לשאת שקט טהור, יש להרבבו בהקשבה לאחרים, בהעזנה למוזיקה ובשיחה.
לעיתים בה עקורת רוח ומסייעת לביצוע מטלות קבועות.
הפעלת הגוף עדיפה על פני הקשבה לו.
ניקיון החדר מיטיב עם מרכיביו המתיישנים.
כוח גדול תמון ביציאה מהבית.
יש לי תול חלק ולנוע אל המכנים המשותפים של המעשים המנוגדים.
החזרה גם מפייסת וגם עימות גורף עם רעיון המחסקו לו.
בשעות מאוחרות בא מעשף של צלילות.
על הקר מתערבבים הרעיונות ואז שכחה.
בבוקר שעון מצלצל, פעם נוקב, הופעה מלא סלחנות.