שם יהיה שדה,
בו גדלים אילנות,
עשבים יפים מאוד.
וגודל יופי השדה
אי אפשר לתאר,
אי אפשר לספר.
נא ונד ומלכת מילים בדיבור,
הנפש בי יוצאת.
עות לאות מילה מילה,
געגוע ישן,
פותח בי תפילה.
סותם עיניי מחזודי היאלמה,
מצמצם הרעות,
מכוון את הרצון.
מי תבטל?
בא לסדה,
אני קורא לך,
מצפה.
תמצא בי אור, התנוצצות כל הגוונים.
עיניך
שדה צופי.
נא נא נא נא נא...
שם יש שדה,
בו גדלים אילנות,
הסבים יפים מאוד.
וגודל יופי השדה
אי אפשר לתאר,
אי אפשר לספר.
