ביום שבת שמחת תורהדווה היה ליבנו, אוי כמה זה נוראהשם הסתיר פניו ממנושבת הפך להבל מחולנוחומות של הגנה כרסו באפלההכן התאילה, הכן הגאווהעמוק בתוך אתר דמאנשמעת קול זעקה גדולה מרחגם כי ללך בגיצל מוות לא הירחכשאבא תחילה חשורה בינינוהשמש היא פנה ולמותכוחות הרשת דוארים, החולי שנאהלעולם לא עוד נשפענו באמונהאך נפלו בעצורים, היו לבשיסהתקום תרחם ציון, כי אתני חננהכוחות הרוח מתגלים, נלחמים על החייםבמסירות הנפש, כל ישראל הלכיםלהציל מיד אכזר, רק ביחד אפשרמאחינו זועקים, אליך אלוקיםגם כי ללך בגיצל מוות לא הירחכשאבא תחילה חשורה בינינוהשמש היא פנה ולמותבאחדות להעבר, בערבות וברחם לאראת הטוב לראות גם בתוך הרעאת שרה ליעקב וממנה ממשהמפחדים בדרך ארוכהלנצח ולנצח כל מקור שלךמקום נקמת מאבדיך שפוכיםאין לנו עד מילא ישראל, רק עניך אלוקיםגם כי ללך בגיצל מוות לא הירחכשאבא תחילה חשורה בינינוהשמש היא פנה ולמותגם כי ללך בגיצל מוות לא הירחכשאבא תחילה חשורה בינינוהשמש היא פנה ולמות
