עבור הרבה שנים עשינו ויתוריםהחזקנו את השמיים להישאר בשנייםהצלחנו להבין שאין פה מנצחיםנשארנו רסיסים רסיסים של לבקנית לי פרחים, פיזרתי חיוכיםואם הזמן שכחנו, קרה שגם ברחנואז לרשה התייבש, אתה לא מתעקשמבטרים אבל לפחות כואבואם כואב, אז יש גם אוריבוא היום ששעה אין בו לאחוראני אחרי את הראש, לדעת שאתה שםמחזיק אותנו על הקרקע ולא קם ונעלםסופרת הדקות, מסתובבת ברחובותהם הולכים זוגות זוגות, בתוכי מכות מכותאוכלת רגשות עם קפה והוגיותאז איך היא צומחת להאהבה?ואיך בלילות אני מנגנת הדמעותבמסתה את החומות ועוד חולמת חלומותמדמיינת מקומות בהן מוכן להיותרגעים רגעים של קרבהואם כואב, אז יש גם אוריבוא היום ששה אין בו לאחוראני אחרי את הראש, לדעת שאתה שםמחזיק אותנו על הקרקע ולא קם ונעלםאני אחרי את הראש, לדעת שאתה שםמחזיק אותנו על הקרקע ולא קם ונעלםואני כאן עם ים אווירמחכה לכתוב איתך עד סוף השיר
