את זה לכיוון,
השדה זה בטוח.
אתעלם בכלילות,
מחסרונה של הרוח.
שלובים חלזונות,
בזה אחר זה,
חולף על פני עץ,
מקופל ורזה,
שקבע בעסם השכוח.
בין ענן וצמרת,
תלוי מכונף.
נשמר מלפגון,
בתביעה של מגף.
באזור השבור, שם הייתה פעם שוקט,
מבחין בחמור, שפגש בירוקט.
ובעגל של טל מחושך.
אל חמה מסתלקת,
מגדיל צעדיי.
אז הראה אותה שוב,
התמירה ביבוליי.
ערכין את ראשי, אל פלג מוכר.
ולטף את עורפי צינתו של הקר.
ועשיג מנוחה לרגליי.
Đang Cập Nhật
Đang Cập Nhật
Đang Cập Nhật