כשהצל בראשי
מאיים על נפשי
אז אני מסתתר בפסנתר, בפסנתר
ואני מנגן,
הפסנתר עליי שומר ונגן
הלב על חוף קרוב לרגע עוגן
לפני שהוא נסחף שוב אל הים הקר והמלוח
כשהצל בראשי מבקש את נפשי אז אני מסתתר בפסנתר,
בפסנתר
ואני מאלתר, את שפיות הדעת שוב מאתר
הלב לרגע מסמך מנטר
לפני ששוב ישקע ביטרון כל האבות והשכוח
זהו יופיו,
החום טבוע בגופו באופיו
הנוח לעולם בסתר כנפו אני אמתח את המיתר מתחילתו ועד סופו
הלב על חוף קרוב לרגע עוגן