כשכולם כלואים בביתרוח קרירה, מנגנת על אוגוסט ויוליעולה על סירה, כדי לשכוח דברים שקרו לילשכוח את הזמןיושב לי בחצר בביטל השמייםוהדמעות עצרות מתי ישוב לרדת מיםהאדמה רועדת מתחילה לקרוסהזמן עצר מלכת מה נותר אםלא נכעוסכשכולם עוצמים עינייםאני עוצם את כל פחדייאולי עוצם יותר מדינרים עוד קוסט נשתה לחייםואז יטיבו לילותיינחץ עם את פנימותומיתום להיות שוב חירוח קרירה, מנגנת על אוגוסט ויוליעולה על סירה, כדי לשכוח דברים שקרו לילשכוח את הזמןיושב לי בחצר בביטל השמייםוהדמעות עצרות מתי ישוב לרדת מיםהאדמה רועדת מתחילה לקרוסהזמן עצר מלכת מה נותר אםלא נכעוסיושב לי בחצר בביטל השמייםוהדמעות עצרות מתי ישוב לרדת מיםהאדמה רועדת מתחילה לקרוסהזמן עצר מלכת מה נותר אםלא נכעוסמה נותר אם לא נכעוסיושב לי בחצר מביטל השמיים והדמעות עוצרות נוטה ישוב לרדת מיםהאדמה רועדת מתחילה לקרוס הזמן עצר מלכת מה נוטה אם לא נכרוסמה נוטה אם לא נכרוסמה נוטה רק לא נכרוסמה נוטה רק לא נכרוס
