בכפרך אתה שקט,
בתיו צבועים
שמש חורף.
בכפרך אתה שקט,
בתיו צבועים שמש חורף.
בזה הזוך הקר, יחידה נפשך נעמה.
עד אבוא הבח צ'וקה לצקת, בכפרך אתה שקט.
מן המפכה יצגת,
אל שלק כחול,
כחול.
עקבות כלב כהים, אל יר אילם ירוצו.
אל יר אילם ירוצו.
בזה הזוך הקר,
יחידה נפשך נעמה.
עד אבוא הבח צ'וקה לצקת, בכפרך אתה שקט.
הן גם עד כמוני,
כאילו לה חיים והמוות,
ודומה מוטחה כי,
כי הירך
אל שלק כחול.