מלמטה נשמעים קולות מרים של צעקות
צורם לי באוזן מפרת השלווה
המקלט מימיני מזמזם כותרות של מלחמה
אנושית עצובה
בלתי נתפסת
קול ברור וגבוה מתאר
את הזווה
המתמשכת היומיומית המעצבנת
ואני נשען לאחור על ספה עצובה
צרצרים רצים ברוח היומה
הבדידות מהר הגיעה לעיר החשוכה
שבעיונים בקיקה
מלקטות את כל הבעל היד
מימון עדיין דם פהרת
ממנה נפל עוד אחד
עכשיו בקיוסקה מאובק ברנש רוכש עוד אשליה
מולו ילד עצוב עם מבט מבויש וזה עולם קצת מוזר מלא צדק ובושר
קשים עם עצמנו בלי טיפת חמלה
זה לא נגמר
זה רק נמשך
ואני נשען לאחור על ספה עצובה
צרצרים רצים
ברוח היומה
הבדידות מהר הגיעה לעיר החשוכה
שבעיונים בקיקה מלקטות את כל הבעל היד
מימון עדיין דם פהרת ממנה נפל
עוד אחד
אם רק נביא לעבר האופה אולי נמצא איזו תגבה