בכל האמת שרציתי קצת יותר מים קרוע וחצי מלכות,
נכון שיש עניין,
שיתה פה הכל לטוב.
בלי לפגוע בעוד חטא, הייתי כבר חוזר כאיש פצוע,
באי בדידות,
מים לפנים מובן,
אולי קצת יותר קרוב.
נסלוח להכיר, לא לברוח מעצמי, לא לשכוח שאני כבר
לא מי שהייתי, לכבר קצת יותר טוב.
קצת יותר טוב,
הילד השחר,
מפסיע תמיד כמכסות לילה.
הילד השחר, עורך הוא כלפית כיום גאולה.
ביופייך תופי, ואת קולך תשמי.
הילד השחר,
הילד השחר.
לא לשב, לא עוטט, לרחמי השמיים, לצבילות לעתיד,
בלי הסתגלות והעובעות.
כאן הוא מחפש להתגבר,
לביכר באמת, ירדת ה-40, התעורר היא תמיד,
לנרום ההתגלות, כי כבר אני מוכן.
הצפיקות באור צוהר.
נסלחתי והכרתי,
לא ברחתי מעצמי,
לא שכחתי שאני כבר,
לא מי שהייתי, לכבר קצת יותר טוב.
קצת יותר טוב,
הילד השחר,
מפסיע תמיד גם מחסות לילה.
הילד השחר,
עורך וקלפית, כיום כאולן.
ביופייך תופי, ואת קולך תשמי.
הילד השחר,
הילד השחר.
כי הילד תעבוג נפשי, על אפי כמים, באור שמיים.
לא מרדה אלא מסתד לבכי,
ניסה כפיים,
לתאר עיניים.
עיניים,
עיניים,
הילד השחר.
הילד השחר.
מפסיע תמיד גם מחסות לילה.
הילד השחר,
עורך וקלפית,
כיום כאולן.
ביופייך תופי,
ואת קולך תשמי.
הילד השחר,
הילד השחר.