תודה רבה
מה זה צחוק? לצ'רלי צ'פלין זה היה ברור מאוד. הוא אמר שצוחקים כאן על מנת שלא לבכות. זה נשמע לי קצת בנאלי, אם כי בלי ספק נכון, אז באופן די נורמלי הסתכלתי במילון. שם הוגדר הצחוק כרעש וגניחות. רעי גניחה. שפורצים כמו הר של געש מגרון בשעת שמחה. הגדרה טובה בעצם, החציתי עוד לבדוק איך הצחוק מוגדר לו אצל זיגמונד פרויד, הפסיכולוג.
אצל פרויד קיים מין קצר, אם נכון אני מבין, ואצלו הצחוק הוא יצר כתחליף ליצר מין. אם כך בואו נצחק פה, זה בריא וגם עדיף. אם כי על פי פרויד הייתי מעדיף את התחליף.
ואחרי שכבר גמרתי כל ההגדרות לבדוק, התיישבתי וחקרתי מה בעצם גורם לקהל הישראלי לצחוק. אז לפי מחקר סטטיסטי, הקהל תמיד יצחק, צחוק פרוע וסדיסטי, כשאיש מסכן נדפק.
כמו למשל, אישה באהל בעלה ואומרת לו, תגיד לי פעם אחת מילה חמה. אז הוא אומר לה, שתי שרפי. זה מצחיק אותך.
בן אדם עולה לאוטובוס, ניגש לנהג ואומר לו, תסלח לי, אתה מגיעת, תחנה מרכזית. אז הוא אומר לו, כן, אני מגיע, תחנה מרכזית.
אז הוא אומר לו, בואי לך, תצחוק עליי. אז הוא אומר, מה, מה, מה, פתאום אני מדבר ככה.
אז הוא אומר, בסדר, הולך יושב, חש דקות עולה, בן אדם ניגש לנהג ואומר לו, תסלח לי, אתה מגיע לתחנה מרכזית. אז נהג ואומר לו, כן, אני מגיע לתחנה מרכזית.
אז הראשון בא אליו ואומר לו, אההה, צחקת עליי, אההה? אז הוא אומר, מה, מה, מה, פתאום אני צחקתי עליו.
אז הוא אומר לו, חלן לו� בינינו כך לצחוק anar זכינים. אך ישנם פתיחות אצלנו, גם על ילדים קטנים .
ילדים, כדי לדעת, הם כבר לא כל כך תמימים. כל מה שאוזנם שומעה אתם היום כבר מבינים.
והיום כבר אין שום צורך לזלזל בעוללים. הם אולי קטנים באורך, אך הם ממזרים גדולים. כמו למשל, ילד בא לקיוסק ואומר לבעל הקיוסק,
אתן לי בובה משוק 걱on.
בובה של ילדה
הוא אומר לו אני רוצה בובה של ילד
הוא אומר לו למה
בילד יש יותר שוקולד
זה שום דבר
ילד בן שלוש בא לילדה בת שלוש
ואומר לה
לאינסטלטור שלנו יהיה סיפיליס
אני אומרת לו מה זה אינסטלטור
עד עכשיו לכם סיפרתי כאן על ילדים קטנים
ולפני זה קצת דיברתי על דפוקים ומסכנים
אך לא רק על בני אדם פה
כך לצחוק כל כך נעים
יש המון בדיחות לחבר'ה גם על בעלי חיים
אם עוד יש גם בני אדם שנוהגים כמו חיות
לעומת זאת יש חיות שהן כל כך אנושיות
כמו למשל
יתוש בא לי יתושה
הוא אומר לה תשמעי אני פופולרי
כל מקום שאני בא מוחים לי כפיים
שתי פרות עומדות בשדה אוכלות אסף
מתקרב איזה פאר
כזה חתיך
פרה אחת מרימה את הראש
אומרת
אז השנייה אומרת
תוצאת לי את המילה מהפה בחיים
שתי טרנגולות נפגשות
אחת אומרת לשנייה
ראיתי את בעלך מסתובב בדיזנגוף
אז אומרת בעלי?
היא אומרת כן על גריל
טוב כל הבדיחות האלה
עליזות ונחמדות
אבל אי אפשר אצלנו
בלי עולים ובלי עידות
נע לזכור הרי זאת ערת של קליטה
וזה לא סתם
עליות לך נגיעו מרחבי כל העולם
אם כל עלייה הופיעה


וגם בדיחות בפי העם
זה מה שנקרא אצלנו
עלייה וקוצבא גם
כמו למשל
על היקה אם דיברנו
יש עוד כמה סיפורים
למשל הסיפור על יקה
שנוסע בדיזנגוף על אופניים
מ�志יק ביד עוד זוג אופניים
פוגש אותו חבר שלו גם יקה
ואומר לו מה זה פריץ
אתה נסיע לעבודה על אופניים
אתה לא יודע יש שביטת אוטובוסים
אז אני נסיע לעבודה על אופניים
מטופס בשבי מה אתה מחזיק
ביד אוד זוג אופניים
אז אומר לו במוג רבי אני רגיל
להחליף אוטובוס
יקר
כמו זה שבא לי יקר ואומר לו
אני אשאל אותך חידה. כמה ביצים אתה יכול
לאכול על קיבה ריקה?
אז היקר אמר לו 3
לא נכון. רק אחת. אחרי שאכלת אחת הקיבה כבר לא ריקה
אז היקר אומר אך איזה יופי
של בדיחה, מידע
אני אשאל את אשתי
יש לי חידה בדיחה
כמה ביצים את יכולה לאכול על
כאיבה ריקה. אז אם את לא ארבע, אז מה? אם היית אומרת שלוש, היה לי כזה בדיחה.
אחרי זה הגיעו התימנים. תימני אחד גר במעברה שלושים שנה, אחרי שלושים שנה במעברה מלטו פסטוטו, הרוויח עשרה מיליון לירות,
עזב את המעברה, קנה לעצמו דירת לוקסוס, שם לעצמו את כל המכשירי החשמל שרק אפשר, מזגן אוויר בכל קיר, שיהיה.
זה סטריאו. תכונת כביסה בארון, שמחבס את הבגדים בזמן שהם תלויים.
הכי מודרני. באמצע לילה בשבוע הראשון הוא קם מהמיטה, אחרי חמש דקות הוא חוזר לשתוב ואומר לה,
איזה תורה, איזה דירה, איזה פטנטים, הכל אלקטרוניקה. אפילו הבת שימוש. אני פותח הדלת, נדלקה האור, סוגר הדלת, נחבא האור.
אם את לא זכר, יעוד פעם משתנת בפריג'ידק.
איראקי בא לבית חולים, אמרו לו, הבאת פיג'אמה? אז הוא אמר, לא ידעתי שיוצאים בשבות.
מי עוד הגיע? פרסים. יש פה אולי איזה פרסים? מה פתאום? איפה שצריך לשלם כסף אין פרסים.
לשגיע פרסי זה קל מאוד. זמים אותו בחדר עגול, אומרים לו שיש לירה בפינה.
פרסי הולך ברחוב, פוגש בן אדם, אומר לו, מה השעה? הוא אומר לו, 12. הוא אומר, אפשר פחות?
היה פרסי שהחליט לחגוג 25 שנים על החתונה.
הוא אומר, פעם אחת נזרוק כסף, שלא יגידו שהפרסים קמצנים. הלך, קנה 50 גרם בוטנים, שיהיה.
יושב עם אשתו בבית לחגוג, היא לוקחת בוטן, אוכלת, רוצה לקחת עוד אחד, אז הוא אומר לה, כולם אותו טעם.
על מרוקאים אני לא רוצה לדבר, אולי יש פה, אני צריך לצאת הילד.
גם לא פונקציה עכשיו, כן? הגיעו גורזים.
אז שהגורזינים הגיעו, מרוקאים, אפילו ללכת לקונצרטים.
גם עכשיו, בלשכת הנשיא בירושלים, נערך טקס העברת הסכין מהמרוקאים לגורזין.
טוב, כמובן שלא סיפרתי, אך יש גם בדיחות גסות.
זהו רדיו, כך נזכרתי, אין בכלל מה לעשות, אך לדעתי בעצם, אין בדיחות גסות בכלל.
מה שגס פה, הוא רק עצם דמיונו של הקהל.
אז מה אכפת לי, שתיים נטו, הנשא פה לספר, אם יוטל ברדיו וטו, הם יוכלו זאת לצנזר, כמו למשל.
מתים לשמוע, מלוכלכים.
דיברנו על מרוקאים, איראקים, וזה הגיע הזמן משהו בשביל האשכנזים לספר,
וזה באמת סיפור שרק האשכנזים מבינים אותו, זה אין מה לעשות בעניין.
שלושה אשכנזים רצו לנסוע ליפן.
הייתה איתם בעיה, קראו להם ינקל, ברל ושמרל.
אמרו להם, כך לנסעו ליפן, היפנים זה המצבני, עוד עם ג'ודו, קראטה,
ישמעו ינקל, ברל, שמרל, צברוכם, את הגן זה פרצוף שלכם, אתם קראטה,
אתם צריכים לשנות את השמות ליפנית.
הלכו וקראו לי ינקל, יוק, לברל, בוק.
אז שמרל אמר שהוא לא נוסע.
אני לא אמרתי אף מי להגסה, אתם מלוכלות.
זה רק לאשכנזים הסיפור.
זה ברור, כן? אני הופעתי לפני איזה שבועיים בקריאת מלאכי.
גמרתי לספר את הסיפור, הקהל יושב לי ככה.
למה לא נוסע?
אבל אני הבטחתי שתיים מהגואל נפש, אז הנה עוד אחת בשלכם.
אחד יושב במסעדה עם אשתו, והיא מנסה להמליח את הסלט.
מנסה, מנסה, מנסה, וזה לא יוצא המלח.
אחד יושב מאחורי הגב של הבעל, רואה את הימשל.
אישה מנסה ככה להמליח, אז הוא ככה עושה לה,
חזק, חזק, חזק, חזק.
הבעל מסתובב אחורה, הוא בא אליו, מכניס לו דוח בפנים.
הוא קם עם המון דם, הולך לשירותים, מסתכל מול הרעי עם דם.
פתאום נכנס עוד אחד גם עם דם.
אז הוא אומר לו, אתה מהמלח, אה?
אז הוא אומר לו, אני מהקצ'ופ.
כל השיר לכם סיפרתי הוא טיפה קטנה בים,
כי בדיחות רבות הכרתי לא המנה כאן את כולן.
רק אומר שלהצחיק פה זה אינו פשוט בכלל,
האומן אינו מספיק פה, כי דרוש לו צחוק קהל,
ועל כן כל צחוק נרימה, כי הצחוק הוא חוויה,
כל עוד צחוק בלבב פנימה, עין לצון עוד סופייה.
תודה רבה.
תודה.