הייתי רוצה, לא שתיקח אותי לסרט,
לא שתקשיב שאני מדברת,
לא שתצא איתי בערב,
לא שתזמין אותי אחרי הזה, לא.
לא לשבתי איתך בחדר,
אחרי שנדה איתי עם זה בסדר,
לא משחקת אותה כוכבת,
לא רוצה אז משחררת, לא.
הייתי רוצה,
לא נוף בשמיים תחלת,
לא טיול עלת הילד,
לא שתפתח לי את הטלת,
כמה כבר קשה לפתוח טלת,
לא שתיקנה אותי בכסף,
לא,
אומבט יתן הקצף,
לא שירים לאים ברגש,
לא שתגרום לי להרגיש פלגש.
אני לא יודעת מה לעשות,
ברוב חצים לא פעל לי לירוד,
ברוב צפתים לא פעל לי לפנות,
מוציא תמיד סבב לי לשתות.
זה יותר מדי...
יותר מדי...
כך שתמחתי, זה יותר...
ואם אולי...
איתך ביסקתי, קצת פחד לא שורע לי...
זה יותר מדי...
לא רוצה להיות אחת מאלף, לא רוצה להיות אחת מאלה
שמחפשת אותך בבוקר, שעוד העם ממך זה עושר
מוחקת הקיפה נחדית אחד, אמרת משהו
לפגושתי מחר, קניתי את כל השגרים שמחר
אתה אכלת, אישרתי קופסה על הידך, ככה שנתי את עצמי
הדתה,
איך שעותה אין מוטה
עדיין כואב לי הקף, לזכרת באיך שתהיה יותר לקט
מדברים לא מדברים, שחק מחבואים עם ילדה בת עשרים
ברשתי בסי, עשרתי חמאסי כדי בעט על עשרים
את עשרייה כרע,
לא יודעת מה לעשות
ברוב חצים לא בא לי לרעת,
ברוב קפאתי לא בא לי לצנות,
בוציאת המצווה בא לי להשתת
