זה סוף ימים של חופש, אני משאיר את הגלשן באוטו.
עובר חיים שלמים,
מתודעת שפשל,
זוכה בלוטו.
ומי תרצה לצאת איתי,
אני כל יום בים.
כל בים, יום בים.
מתחלוקת יצואי, גם כשהכול פה בחינם.
לעולם.
וזה שבוע נופש שלא מסתיים אף פעם.
כי מה הטעם בחיים עם חיים חיים בלי טעם?
אי אפשר לפרות את זה, מתייעץ עם הגיטרה.
תקשיב עכשיו לשיר
שהרוח למוז השר.
חופש, רוח בגב, כך היה אז וככה זה עכשיו.
אם תחכי קצת אחרי השקיעה,
עננים וירח יתנו לך השראה
להעיז לחלום, לתת ליופי להלום,
לחיות את היום,
להשאיר למחר מקום.
חשוב לחשוב וכדאי לאהוב,
הזמן הוא קצוב ועכשיו זה זמן טוב.
חותם על הטופס ושולח בשלושה העתקים
גם בחושך על פני תהום נוצרים סדקים.
ומה עם מהות השפע,
היכולת והאפשרות לחלוק.
לעיתים אני אומר עד שיש פיראו לצעוק.
חופש, רוח בגב, כך היה אז וככה זה עכשיו.
אם תחכי קצת אחרי השקיעה,
עננים וירח יתנו לך השראה
להעיז לחלום, לתת ליופי להלום,
לחיות את היום, להשאיר למחר מקום.
חשוב לחשוב וכדאי לאהוב,
הזמן הוא קצוב ועכשיו זה זמן טוב.
בסוף ימים של חופש אני משאיר את הגלשן באוטו.
הופך חיים שלמים בתודעת שפשל זוכה באוטו.