זה קורה על פי רוב לפנות חורף, או ביוט האביב על הסף
כאשר עם חילוף את תפאורת, מחדש העולם נעורר
ואתה מקבל קצת שחרחורת, הנפחת בגב לצמרמורת
ובעוזן הומה כתזמורת, של למחה יוצא מכלב
ובעודך מאבד חוש ביקורת, אתה שח, האוויר היא נשח
כך אומר התאך, למעשה, זה לא זה ידידי, זה לא זה
שכן אביבים, מוסתבים, אינם שווים, אינם שווים
שווים ארוחות, שווים אהבים, שוות הסופות עם ריחות מרחבים
שווה כל קו לקו, שום דבר לא חסר
ואף על פי כן איזה אביב אחר, הוא אחר
ובשביל אחרים הוא עכשיו, כי אביב שהיה, או סתיו שחלב
אינו שוו, אינו שוו
זה קורה על פירור, מאחריך, כי הטבע פותח דלתיו
ואתה עם כולם עץ שמח, ואת פני עצמך כעורך
מקבל התאז ותורח, לקרב אותך קצת איש נלבך
ובעודך על כתפיך תופעת, אתה שח, האוויר היא נשח
כך אומר הטעח, למעשה, זה לא זה ידידי, זה לא זה
שקל נביב איש, הוא סתווי, אינם שווים, אינם שווים
שווים ארוחות, שווים אהבים, שוות הסופות עם ריחות מרחבים
שווה כל קו לקו, שום דבר לא חסר
ואף על בכן איזה אביב אחר, הוא אחר ובשביל אחרי הוא עכשיו
כי אביב שהיה, או סתיו שחלף, אינו שר, אינו שר
ובעוד נפשך ממלמלת, עוד עוד תור אהבה שחזר
אתה חש כי חזרה נזלת, ובגב את סמרמורת זוחלת
ובכלל מרצים לטיילת, באקלים אין חוכמות, פשוט קר
לא כדאי, שוב הוסגור את הדלת, כך בקבוק חמושך אין דבר
כך אומר הטע, הוא למעשה, זהו זה ידידי, זהו זה
שכן אביבים, הוא סתווים, אינם שווים, אינם שווים
שווים ארוחות, שווים אהבים, שבות אסופות עם ריחות מרחבים
שווה כל קו לקו, שום דבר לא חסר ואף על בכן איזה אביב אחר, הוא אחר ובשביל אחרי הוא עכשיו
כי אביב שהיה, הוא סתיו של חלב, אין עכשיו, אין עכשיו
