ביום בוא
הרמזורים מתחלפים לאדום
ואני לא רואה צדיק אחד בשטום
שמיים
צבועים ברבן מטשטש
ואני לא שומע את הקול שלוחש
את קוראת לי לחזור
לא לדעת דבר
לחיות באמת
ועם לב שנשבר לאלפי רסיסים
שמתחברים מחדש לעצב עתיק
אני לא מרגיש
ביום
הזה
שאין בו תחושה
רגע גוע לשמחה מתישה
לשום
לדלל ברגליים יחפות
ביום בוא רואים את פניי היפות
אתה קורא לי לחזור
לא לדעת דבר
לחיות באמת
ועם לב שנשבר לאלפי רסיסים
שמתחברים
מחדש
לעצב עתיק
בדיוק נגש
ביום בוא
העולם הוא אויב
תזכרי
לי שהוא אותך עורב
בדיוק כמו עכשיו
איך שאתה
כל השעור
לטטא
