הולכת ליד הקבר, אתה מביט לי בעיניי
אני רוצה מעבר, הגורל חצה לשניים
כולם שם רגדו חלקם, רוקדים עוד בשמיים
השאר חזרו עם דם של חברים על הידיים
השאלות לא מפסיקות, לא, הן לא מפסיקות
זאת לא רק אני, יש עוד מיליון משפחות
והדמעות והשנים, הן לא יהיו קלות
איך לימדת אותי לנצח גם במלחמות הכי קשות
לבשת תמדים בשמחה, החזקת את הנשק בגאווה מטורפת
הראית לי מה זאת אהבה למולדת,
והיד שלך,
היד שלך כבר לא מלטפת
אני שומעת אותך,
שער מהשמיים,
מתופף על הבטן,
עם חיוך על השפתיים
קיימת את השבועה ונערקת למען המדינה,
השארת כאן עולם שלם שגאה בך
הבטחת שטח זו הביתה וניסה לחולון,
בסוף חזרת ברון
את הפאזל שבנית, אף אחד לא יחבק
אם תפולי בחלום, אני לא
רוצה להתעורר
ידעת לאן אתה הולך,
על הסיכונים שמעת,
כנראה אתה ממש התגעגעת לסבא
זוכרת דמעות שלא עצרו,
זוכרת ימים שלא עברו,
לילות ללא שינה,
כמה חיכיתי לך אבא
הבטחת שהקשר שלנו הוא הכי עמיד,
איך מתרגלים עכשיו להיות יתומה
הבטחת שנהיה יחד תמיד ברגעים הכי קשים,
הבטחת להחזיק לי את היד בחופה
והחיים שלך חלפו כל כך מהר,
כשיצאת לא ידעת שאתה לא חוסר
את הפאזל שבנית, אף אחד לא יחבק
אם תפולי בחלום, אני לא
רוצה להתעורר
עומדת מול הכבר עם דמעות בעיניים,
קיבלתי לסוף טוב אבל הגורל חצה לשניים,
הבטחת שתחזור ולא חזרת,
רק תזכור שאני אוהבת אותך לנצח אבא