באין רעות וער אפל, חיי שליחות קם ונופל,
והנפש כבר שחוקה כצהרות הלבנה.
בים גאות ואין כושל, רגעי אחדות גילוי האל.
הנה לעוד עתיקה להשתלמות הלבנה.
היה ריח בסולמו הסמל, גלותי ישן וער.
הוא היה עבק אישימו, הדל אותי לבד לא אבטר.
מה אם זה דונים שתפו לי?
מה אם חיים יתערו לי?
יחיזו מחצי, מקודש, מקודש, מקודש.
היה ריח בסולמו הסמל, גלותי ישן וער.
הוא היה עבק אישימו, הדל אותי לבד לא אבטר.
מה אם זה דונים שתפו לי?
מה אם חיים יתערו לי?
יחיזו מחצי, מקודש,
מקודש, מקודש.
פעם חסר, פעם מלא, והיה אורו לי מגלה.
שבעתיים עוד תזרח, כאור החמר.
שמלא סופר, אלבן קורר, וכל חודשו סעיר עולה.
ירושלים לטפתח, שער וחמר.
היה ריח בסולמו הסמל, גלותי ישן וער.
היה עבק אישימו, הדל אותי לבד לא אבטר.
מה אם זה דונים שתפו לי?
מה אם חיים יתערו לי?
יחיזו מחצי, מקודש, מקודש, מקודש.
היה ריח בסולמו הסמל, גלותי ישן וער.
היה עבק אישימו, הדל אותי לבד לא אבטר.
מה אם זה דונים שתפו לי?
מה אם חיים יתערו לי?
יחיזו מחצי, מקודש, מקודש, מקודש.
מקודש.
החושך ליאור, לנוצר שסגור,
כי חשב וזכור בחכמת האיבור.
הטוב הוא שייגבר והיא אור קעובר.
להוליד את כל התשובה, סוכון ברוכי.
היה ריח בסולמו הסמל, גלותי ישן וער.
היה עבק אישימו, הדל אותי לבד לא אבטר.
מה אם זה דונים שתפו לי?
מה אם חיים יתערו לי?
יחיזו מחצי, מקודש, מקודש, מקודש.
היה ריח בסולמו הסמל, גלותי ישן וער.
היה עבק אישימו, הדל אותי לבד לא אבטר.
מה אם זה דונים שתפו לי?
מה אם חיים יתערו לי?
יחיזו מחצי, מקודש, מקודש, מקודש.