כולם ישבו אל השולחן כפי שהתבקשו.
אורחים באו לכאן,
ואחר כך נטשו.
אני הגעתי למצוות,
וזו סיבה לחגוג.
עד שקיבלתי רישיון,
כבר אין לאן לנהוג.
החברים שלך הופכים להיות מסע כבד.
לא נשאר הרבה ביד שאפשר עוד לאבד.
תמונה על הפסמטר שלו לקחתי למסגר.
ציור של אהבה גדולה
שלא ידע שתיגמר.
עברתי כבר עשרים בשנה, לא יאמין שנשארו לי עוד
עשרים כאלה לפחות.
בנקודה הזו אפשר כבר לחבות את הנרות.
אחרי פרידה כזו אני חוזר עייף.
הצטופפנו לתמונה,
נכנסתי רק עם הכתף.
הרגשתי בגרון פחילה.
יצאתי לרחוב,
עד שקיבלתי מנגינה.
כבר אין למי לכתוב.
עברתי כבר עשרים שנה, לא יאמין שנשארו לי עוד
עשרים כאלה לפחות.
בנקודה הזו אפשר כבר לחבות את הנרות.
עברתי כבר עשרים שנה, לא יאמין שנשארו לי עוד
עשרים כאלה לפחות
בנקודה הזו אפשר כבר לחבוט את העורות
Đang Cập Nhật
Đang Cập Nhật
Đang Cập Nhật