זה המכתב האחרון שלך שלחתי, ולך הבטחתי לא ניהיה אותו דבר.
ספסל עתיק שם בחצר ולך כתבתי. זה המכתב האחרון של יונתן.
שם בשבילך, שם בחצר ולך כתבתי. זה המכתב האחרון של יונתן.
זה המכתב האחרון של יונתן.
שם בשדרה על עץ ישן אני נפלתי, ורק חשלתי כמה זמן איתך נשאר.
ואיך נגמר, תגידי למה התעקשתי. זה המכתב האחרון ופה נגמר.
זה הזמן להתכרח, מזה שנים שלא דיברנו,
לא פתחנו כלום ולא זרקנו מילה.
זה לא זמן להתחרט, כי יש עוד זמן להתאהב.
זו שעת הנילה, אני נושא תפילה.
תגידי כמה זמן אני עוד אחכה לך.
את שם בעיר, את מסתובבת סביב עצמך.
וכמה שהזמן איתי היה חסר לך.
את עם כולם, אבל בפנים את לבדך.
וכמה לב אבות שברת מאז הלכתי, הפרפרים לא מתכוונים להיעלם.
זה רק משחק, ובשבילך זה המפתח.
ללב שלי, שרק ממשיך להתפרק.
זה הזמן להתכרח, מזה שנים שלא דיברנו,
לא פתחנו כלום ולא זרקנו מילה.
זה לא זמן להתחרט, כי יש עוד זמן להתאהב.
ללב זו שעת הנילה, אני נושא תפילה.
זה הזמן להתכרח, מזה שנים שלא דיברנו,
לא פתחנו כלום ולא זרקנו מילה.
זה לא זמן להתחרט, כי יש עוד זמן להתאהב.
ללב זו שעת הנילה, אני נושא תפילה.
תודה רבה.