איך
אפשר לא להרגיש בודד כשהחיים שלנו דיגיטליים
סתם מסך שמרצד לא מעביר לי כלום מנטלי
תדור הבא ישכח כבר מה זה לתקשר ורבאלי
מטבעות וירטואלים, אפליקציה של אצופלי
ומכל הגירועים אני כבר שכחתי מבלי
לא קשה לטעת הכל אבל זה לגמרי לוקאלי
יש ימים שאני רוצה פשוט לסרוק את המכשיר על הקיר
רוצה לשנות אווירה ולנשום אוויר
אם לא תיעדנו אז זה לא קיים, ככה כולם אומרים
חצי בצחוק, חצי רציניים, אז מה העניינים?
אני זוכר עוד איך נראה גן משחקים
גלגלי ההיגיון רק הולכים ונשחקים
וזה פיזיון שככה אפקרנו את המרחב והרגש נעזב,
זה משאיר אותי מאוכזב
הם אומרים שיש גם יתרונות אבל אני לא רואה אותם פילטר ואפקט,
אני לא מבין כבר אם זה זה או סתם
אף אחד לא הכין אותי אל העידן הבא
אנחנו דור הוואי ברוך הבא למסיבה
עשור שנים ששמתי בו את החיים בצד
החלטנו כולם יחד שעדיף יותר לבד
גוגל שם,
גוגל פוסט,
אחרי הגגוגל מפות,
האירוניה שמה כדור בראש,
הוורס על זה נכתב בגוגל דוקס,
אני בשליטה בכלל,
יש שירות פה,
עצור,
מי הבוס,
איך בוחרים צד,
מלחמת גוגל מגוג
וואו,
מי נגדי,
מי איתי,
מי מת באשמתי,
באיזה מדרגה אני בדרוויניזם החברתי הזה,
מה פייק,
מה אמיתי,
כולנו תקועים ברשת מטופשת של כוחמת העמונים,
כולנו ביחד בודדים
שרובים למסכים ששלואבים לנו את המשאבים,
דור הוואה עליה,
לאן הולכים,
ימין,
השמאלה,
למה אני מרגיש שהקדמה הזאת רק לוקחת אותי אחורה
רגע רגע רגע רגע רגע הולד אברי,
לך את האמצערות את זה,
אתה חייב לראות
וואלה בינשטר,
דנדט,
תאומות קיומיות,
תהיות יומיומיות,
זה כלא או סלון,
אפליקציות או לא להיות
כרונו,
לוג ימי תועדת לפרוטרוטו,
פוטו,
עקיליון,
יש חפון?
שלוף תו
טיק טוק,
פוזות,
פורטוקס,
אם חיוך מספיק מתוח,
כל סוף הוא סוף טוב
אף אחד לא הכין אותי אליי דן הפה,
אנחנו דור הוואי, ברוך הבא למסיבה
הסרושלם ששמתי בו את החיים בצד,
החלטנו כולם יחד שעדיף יותר לבד
צער היה הפס מלהכיל, מלוא כבוד המולך צבעות,
חדשו לי הבמות,
עזרימו בחורות,
הרחיבו את הפס ופורעו נפשותיכם להריץ אתכם שורות
עכשיו הפס רחב והמולך מלך התרופות חוגג על איסתנו סטלה,
בתלה,
חרבות
קרקע
sound
and video by Emil morton