היו ימים ששמחה,
לא מבין ראה נרחה.
האהבה,
השארתי לבד עם החזבה.
יודע שגם התבחה,
יגעת האור ההצליחה,
לבטב עליי ככה, כאילו בסוף העולם.
בגם עם כל הכוח, שבור רוצה לברוח,
לא לחזור גם צעד לאחור.
המציאות קוראת לך, איך את כבר אוהבת,
גם עליך כבר לא יכול לשמור.
אם הייתה בך הבנה,
היינו מנסים לעוד שנה
לחזיר לקדמיתו את שהיה.
לא יודע,
לא רוצה,
כך תמיד הייתה נעה,
והפסדנו אהבה לעולם.
בגם עם כל הכוח, שבור רוצה לברוח,
לא לחזור גם צעד לאחור.
המציאות קוראת לך,
איך את כבר אוהבת,
גם עליך כבר לא יכול לשמור.
גם עליך כבר לא יכול לשמור.
רק אם נוטה הבאה,
הם אולי,
בואי ננסה,
לעוד שנה.
04:50
02:51
02:26
01:49
