רוב השעות שנשארוהיו מלאות אהבהברוב הימים שברחו לנוהייתה איתי והייתי איתךברוב השירים שעדפו את החברהייתי כולי שערהומה שנותר לבסוף מהשברברוב המקרים נותרה שתיקהברוב הבריחות ופרצי הזעםאני זוכר מה שברו הכרהברוב הרובות וסופות הגשםבסוף היום חזרה חזרהברוב השירים עוד זוכרת פניהנוגות לא נוגות ודימה של שתיקהברוב הדמעות השתקפו ת'חדרכמו גוזר על חייה למות במיטהיש ימים שנשארווהם רבים והם שלהויש שעות שמנה עוד כולןורעה שלהברוב הזמן ולמות שלהזמן הייתה נשארתתוך שלא הייתה בוכהואם זה כך ואם אחרתאני נשאר שלךעכשיו הגיע הרגעהרפיקת לי ואני תמיד חיכיתי לךהנה היום הזה הגיעעכשיו מבטיח שאף פעם לא תהי לבדואין פתאום תהל ליאחת ככל לילהונכנס בטבילה שאליי תחזריואם תבואי אליינשאר כל הלילהונכנס לכמילים שפגישה נשאנחובבוקר טרי נשאר ביחדהולכים את הדרך הזולתמיד יד בידואם תבואי אליינשאר כל הלילהונכנס לכמילים שפגישה נשאנחולחז Talentולחז מה período אני לא מתי שiology to momובבוקר ביני נשאר ביחדבודחים את הדרך הזו לתמיד יד בידזה לא אומר שאני לא אף פעםזה רק עכשיו אז תחכהואז אבוק שיעבור הזעםואז אכזור כשהתבהרזה לא אומר שאני לא חושבת עליךבכל יום כל שעהעדיין אין שלווה ואין תשקטכי כל מקום עולה מול ידמותךגם אם קשה לי להגיד מילים יפות מאלתגם אם לא מצאתי דרך להגיד שלךתדע עכשיו שאת עוד חיאני אוהבת איזה ברר ואני תמיד איתךתדע אני תמיד איתךבמקום שהיום נגמרבזמן שהלב מתחיללילה חוזר ומתגברואין לי איזה ברר ואני תמיד איתךבנסגרים מעגליםישנו המדונהורכבות חוצות הריםבחזרה למקודהבנסגרים מעגליםמעגלים, מעגליםאיך שאנחנו נשאריםבסיבובים של החייםנאחזים באנשיםמעגלים, מעגליםעדים מעגליםאיך שאנחנו נשאריםמתוארים ליום חדשחוזרים ושוב מנסיםשבעים שנה במכוןאני נוסע ומביטעל מה היה ומניעהואיך נפשי עוד עמייהמהמצדה של הזריחותירושלים בסליחותמחוף כינת ואכזיבמהמסיבות של תל אביבאבי חלה והתפלללחיות בארץ ישראלהיום ילדי עוד תשעהלמה הסיפור של ישראל?כאן זה בא, יקזלתבאותך אני לא עוסףאבותי נשורשיםואנחנו הפרחים המגילותשבטחים ואחיותכאן זה בא, יקזלתועוד תכניות כל טוב했는데אך אני לא עוזבאבותינו שורשיםואנחנו הפרחיםהמנגינותשבטחים וחיות