בעוד היא צועדת ארבעים שנה
והדרך עדיין עדיין ארוכה
נשלח אליי את הזריחה
אור קטן של תקווה אני צריכה
בחלומי אני רואה
את מפתן מפתן דתיך
אחי עדיין נעולה
בליבי דופק מנתיך
געגועים לבית
דעה או כבוי זמן מה
געגועים לבית
מעבר השני של דלת נעולה
קול דודי דופק לי פעימה פעימה בית אחר בית בבית
בו עמוק בפנים שנינו מחכים שהאור שוב יתעלק
בין אם נקרא למקום הזה בית או בית או הום
מקסא או ממיזון הים או דום
הלוואי ונזכור להשאיר זה לזהור
במסדרון הארוך בו הלכנו רחוק זה מיזור
גם כשנדמה שהבית הזה מתליפול שבור או נטוש או סגור על מנעול
כל עוד מושתות הידיים כל עוד העיניים פתוחות
והלב משתוקה כנר עדיין דולק בינינו
ויש לנו לאן לחזור ויש לנו לאן לחזור
ויש לנו לאן לחזור
ויש לנו לאן לחזור
ויש לנו לאן לחזור
מביטה אל השמיים
הנה קרן אור ראשונה
ניסה לחזור הביתה
ולהדליק את האור
געגועים לבית
והאור כבוי
זמן מה
געגועים לבית