או,
או לפרפוקר,
אה,
אגם רחוק זוכרת,
כן,
אני זוכרת,
ולא אכדל ולא אשתוק.
אור
שמבשר את השכמה והזריחה
זוכרת רק
לראות עוד פעם,
יותר מזה
איני צריכה.
שמש,
אבי הוא
שמש עם
שמיים מאוננים,
רוצמת את עיניי אבל
השמש היא בפנים.
או בצורה,
אם על האדמה
זוכרת חלקת המים
ועל שתיר ועל כמה.
או יורד בערב על שדות חיי
זוכרת עוד,
אני זוכרת,
זהו יומי,
זהו ימי.
שמש,
אבי הוא
שמש עם שמיים מאוננים,
רוצמת את עיניי
אבל
השמש היא בפנים.
שמש,
אבי הוא שמש עם שמיים מאוננים,
רוצמת את עיניי אבל
השמש היא בפנים.
או
יורד בערב שמשו,
בצהרה עם שמשו
עולה בבוקר.
