איש כזה מגושה, מבולבל,
זז לאט,
אם בכלל.
בלי תחושה, בלי הבנה, את המרחק,
אוחז בנקודה קטנה,
אוחז בנקודה קטנה.
בכל תנועה מתרומם בנתק,
פונה נעד מעט אל הער.
ניתק ונעתק,
דשא ישילה נמצא בפרדסים,
מאה שנים עליו עוברים, עליו נושרים בקול גדול.
דשא ישילה נמצא בפרדסים, מאה שנים עליו עוברים,
עליו נושרים בקול גדול.
על גשר צר מאות שנים בנפילה,
מפורק על הרצפה, פורק על הרצפה.
לא מתרגש זורק חיוך מול המראה,
כלום בעצם לא קרה,
כלום לא קרה.
לא קרה.
כי כל תנועה מתרומם בנתק,
פונה מעט מעט
אל הער.
אל הער.
ניתק ונעתק,
דשא ישילה נמצא בפרדסים,
מאה שנים עליו עוברים, עליו נושרים בקול גדול.
דשא ישילה נמצא בפרדסים, מאה שנים עליו עוברים,
עליו נושרים בקול גדול.
