עם בוא גשם, משפחים מסודות, טיפות של האכזבה
תופקות על החלום,
מקלפות.
את מי שמעתי,
פרישה לאהבה מפתח ביתי, ניסה לשבור.
את הקרח בליבי
מאמטת אותי עם עצמי.
או
ברחובות השוממים,
רק מטריות וכלבים.
גשם, גשם,
שטוף פה את הכל,
אביב קיץ את כל החול.
גשם, גשם,
שטוף פה את הכל,
הלב הפצוע, זיכרונות שצובעים מאפור.
בדרך לאהבה עומדת בחורה,
חוטשת בפנים
תירוף של מונית שדהרה בתוך שלולית.
אולי נרוץ בין שלוליות כמו שהיינו ילדים,
לא יודעים שיש צהרות
הפים על החיים.
גשם, גשם, שטוף פה את הכל,
אביב קיץ את כל החול.
גשם, גשם, שטוף פה את הכל,
הלב הפצוע, זיכרונות שצובעים מאפור.
גשם, גשם,
שטוף פה את הכל,
אביב קיץ את כל החול.
גשם,
גשם, שטוף פה את הכל,
הלב הפצוע, זיכרונות
שצובעים מאפור.
